הטרגדיה של לה ליניה

החזיר הקפיטליסטי נסע לגיברלטר מטעם העבודה שלו. שורות אלה נכתבות בזמן שהותי בגיברלטר, לאחר יומיים בהם לא הספקתי לראות יותר מדי מהנוף של גיברלטר, אבל כן הספקתי לבקר בעיר השכנה, בצד הספרדי של הגבול – לה ליניה (La Linea). בחלק מהכתבה אני מתבסס על כתבה אחרת שקראתי בדר ספיגל (קישור), ואילו כל השאר הן החוויות והתובנות שלי.» המשך קריאה

אבל עשיתי תואר!

כותב אורח: אור כהן נמאס לי. נמאס לי מהדור שלי. נמאס לי מהמחאה (של מעמד הביניים?) הזו, מהמובילים שלה ומכל מי שקושר עצמו אליהם. שמי אור, אני בן 28 וגר בתל אביב-יפו, עיר האורות, השכירות והחניה של ישראל. כרגע מועסק בשוק ההיי-טק. חי טוב, ולפי הלמ"ס אני ממוקם בחלקו העליון של העשירון התשיעי. זה לא תמיד היה המצב.» המשך קריאה

עליה וקוץ בה

פוסט אורח: שי כהן יושבות לי בראש כבר זמן מה מחשבות בנוגע לעבר ולעתיד החברתי-כלכלי בישראל והחלטתי לשתף אותן. אשמח גם לקבל פידבקים ותגובות. ככל שאני מסתכל אחורה על ההצלחה (בואו נכנה אותה כעת כך) קצרת השנים של מדינת ישראל שביססה עצמה כמעצמת היי-טק בקצת פחות מ-65 שנים, אני לא יכול להמשיך ולהתעלם מהאירועים החיצוניים שיצרו לנו תמונת הצלחה מעוותת.» המשך קריאה

למה לעשירים יש כסף ולעניים אין?

הפוסט הקודם על מסים העלה אצלי הרבה שאלות. איך זה שאנשי העשירון התחתון מספקים רק 2.6% מהמסים (בעיקר מסים עקיפים), אבל בו זמנית אותם מסים עקיפים מצמצמים את ההכנסה שלהם ב-42.6%? איך זה שלעומתם, אנשי העשירון העליון מספקים 44.1% מהמסים העקיפים ו-64% מהמסים העקיפים של מדינת ישראל? כדי להבין את העניין לעומק, החזיר הקפיטליסטי היה צריך לחשוב לא על מסים, אלא על כסף.» המשך קריאה

על מסים ועשירונים

נפל לידי (תודה Google) מסמך מרתק שנקרא "בחינת נטל המס לפי עשירוני הכנסה". המסמך הוכן על ידי אילנית בר לפי בקשתו של חבר כנסת אילן גלאון. המסמך מרתק כי הוא שופך אור על המסים שאנחנו משלמים, בחלוקתם לפי עשירונים. הוא נכתב בשנת 2011 ומתבסס על נתונים של 2009. באופן חריג, הפוסט יכלול טבלאות ומספרים – הרבה מהם.» המשך קריאה

בעד המחאה ונגד המוחים

אינני מסכים עם מילה אחת ממה שאתה אומר, אך אגן עד-מוות על זכותך להביע את דעתך - וולטיר
אמנם אני לא מוכן למות בשביל אף אחד, אבל אני בהחלט בעד שהסוציאליסטים יגידו את דברם, למרות שאני לגמרי לא מסכים איתם. קפיטליזם זאת שיטה כלכלית שתומכת במקסימום חופש הפרט, וחופש לא מתחיל בזכות הקניין, אלא בזכות לומר מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה – כל עוד אתה לא פוגע באף אחד אחר.» המשך קריאה

ארבע עובדות על ישראל וקפיטליזם

עובדה מספר 1: מדינת ישראל אינה מדינה קפיטליסטית כדי להיות קפיטליסטית, על המדינה לאפשר חופש מוחלט בחיי הפרט. התפקיד היחידי של מדינה קפיטליסטית מתוקנת הוא להוציא את אלמנט האלימות מחיי הפרט. המדינה אמורה להפעיל שלוש פונקציות בלבד: צבא, כדי להגן על אזרחיה מאלימות מבחוץ; משטרה, כדי להגן על אזרחיה מאלימות מבפנים; בתי משפט, כדי לפתור סכסוכים בין אזרחי המדינה.» המשך קריאה

על אהבה

הנושא עליו אני הולך לדבר עכשיו אינו נושא סטנדרטי לבלוג שעוסק בקפיטליזם וחופש. הנושא עליו אני הולך לדבר זה אהבה. אני לא הולך לדבר על אהבה חסרת תנאים כמו אהבת אם לילדיה, אלא אהבה בין בני זוג. תמונות באדיבות: FreeDigitalPhotos.net למה אנחנו מתאהבים? תחשבו לרגע על כל האהבות שלכם. על ויקה מבית הספר היסודי, על עדי מהתיכון, על ליאת מהצבא, על יונתן מהאוניברסיטה.» המשך קריאה

החלום החזירי שלי

יש לי חלום חזירי. גם לו היה חלום. מרתין לותר קינג בחלום החזירי שלי כולנו חיים באושר ועושר, חיים מלאים באוטופיה בה כל אדם מרוויח את לחמו ולא מתעלק על אנשים אחרים. בחלום החזירי שלי אין אלימות בבתי ספר וכספי המסים שלנו מנוצלים בצורה אופטימלית, אנשים חלשים חיים בכבוד, וגיבורי התרבות יהיו היזמים והאזרחים היצרניים ולא ג'סטין ביברים למיניהם (ויסלחו לי המעריצים המעטים של ג'סטין ביבר שקוראים את הבלוג שלי).» המשך קריאה

יקר בישראל

פוסט אורח – איתמר שיאון לפעמים אני חש שייך לדעת מיעוט בין הישראלים, אך לא ברור לי מדוע. הרי כמו רוב הישראלים אני מסכים שהחיים בישראל יקרים ולא קלים. כמו רובם אני מאמין שעבודה טובה ופרנסה מכובדת אינם מספיקים בשביל להעניק בטחון כלכלי ורווחת חיים ראויה. אך ברגע בו איני מסכים להאשים את הקפיטליזם/טייקונים/חרדים במצב העגום, אני מוצא עצמי מותקף בשלל כינויים החל מטיפש ועד טוקבקיסט בתשלום ושתול.» המשך קריאה