למה לעשירים יש כסף ולעניים אין?

הפוסט הקודם על מסים העלה אצלי הרבה שאלות. איך זה שאנשי העשירון התחתון מספקים רק 2.6% מהמסים (בעיקר מסים עקיפים), אבל בו זמנית אותם מסים עקיפים מצמצמים את ההכנסה שלהם ב-42.6%? איך זה שלעומתם, אנשי העשירון העליון מספקים 44.1% מהמסים העקיפים ו-64% מהמסים העקיפים של מדינת ישראל?

כדי להבין את העניין לעומק, החזיר הקפיטליסטי היה צריך לחשוב לא על מסים, אלא על כסף. מכיוון שכל החזירים הקפיטליסטים אוהבים לחשוב על כסף, מאוד נהנתי מלחשוב עליו – למרות שכמות הכסף שיש לי בבנק יוצרת ואקום די רציני בכיסי.

תמונות באדיבות: תשרי

תמונות באדיבות: תשרי

בכל מקרה, כסף. מה הוא כסף? נניח שיש בידי דיאנה 100 ש"ח והיא רוצה לנקות את הבית. נניח לרגע שהיא צריכה לבחור בין רבקה, מנקה אשר גובה 50 ש"ח לשעה ומוכנה בשעתיים לשטוף ריצפה וכלים, לבין תמרה אשר מוכנה ב-50 ש"ח לשעה לשטוף ריצפה, לעשות כלים ולנגב אבק. את מי דיאנה תיקח לנקות לה את הבית? בהנחה שדיאנה רוצה בית נקי ושתי המנקות עושות עבודה מאיכות זהה, היא תיקח את תמרה – כי תמורת 100 ש"ח תעשה תמרה יותר ממה שתעשה רבקה. במילים אחרות, הערך שתמרה מספקת תמורת 100 ש"ח לחברה (society) גבוה יותר מהערך שמספקת רבקה.

זאת כמובן רק דוגמא לעיסקה אחת. אבל בואו נמשיך הלאה, עם אותם 100 ש"ח. תמרה קיבלה מדיאנה 100 ש"ח ועכשיו היא צריכה לבחור באיזה סופר לקנות בו את האוכל. תמרה לא טיפשה והיא יודעת להשוות מחירים בין הסופרים בסביבתה. היא מגלה שתמורת 100 ש"ח היא יכולה לקנות מספיק אוכל ליומיים בסופר של משה, ואילו בסופר של יעל היא יכולה לקנות מספיק אוכל ליומיים ב-80 ש"ח, מה שמאפשר לה לחסוך 20 ש"ח. איפה היא תקנה? ברור שהיא תקנה בסופר של יעל, כי יעל מספקת לה ערך גבוה יותר תמורת הכסף שלה. במילים אחרות, הערך שיעל מספקת לחברה גבוה יותר מהערך שמספק משה.

זה הוא עיקרון פשוט שפועל אך ורק בשוק חופשי. אם מישהו היה מכריח את דיאנה לקחת את רבקה ולא את תמרה, אז עיקרון השוק החופשי היה מתרסק ודיאנה הייתה מקבלת בית פחות נקי. אם מישהו היה מכריח את תמרה לקנות אוכל בסופר של משה, אז תמרה לא הייתה מצליחה לחסוך את ה-20 ש"ח שלה. כלומר, רק בשוק חופשי הכסף שיש לאדם משקף את הערך שהאדם נותן לחברה – אחרת עיסקאות נעשות לא בגלל כדאיות כלכלית אלא משלל סיבות אחרות.

אין מנוס, ההגיון מחייב אותי למסקנה הבאה – אם כסף משקף את הערך שהאדם מספק לחברה סביבו, הרי שעשירים מספקים יותר ערך לחברה מאשר העניים – מהסיבה המאוד פשוטה שיותר אנשים רוצים לשלם להם כסף על עבודתם ותוצרתם. אני יודע שזה לא פוליטיקלי קורקט, אבל רבאק, אני חזיר קפיטליסטי, למה כבר אפשר לצפות ממני?

אבל מה קורה אם אדם לא מצליח לספק את הערך המינימלי לחברה כדי לחיות בכבוד? מה קורה אם מישהו מרוויח רק 1000 ש"ח, בזמן שהמינימום הנדרש לגג מעל הראש ואוכל הוא (נניח) 2000 ש"ח? האם עליו לגווע מרעב? התשובה לשאלה זו פשוטה, אבל היא לא "לא". הסיבה לכך נעוצה בזה שאת האנשים שלא מספקים ערך מספק לחברה וכתוצאה מכך לא מרוויחים מספיק כסף, חייבים לחלק לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה היא של אנשים שרוצים לספק ערך גבוה יותר לחברה ולהרוויח יותר כסף, אבל לא מסוגלים לבצע את זה. נכים, אמהות חד-הוריות, חולים במחלות קשות, אנשים עם תסמונות גנטיות שמונעות מהם פונקציונליות מלאה הם הדוגמאות העיקריות לקבוצה זו. הקבוצה השניה היא של אנשים שמסוגלים לספק ערך גבוה יותר לחברה ולהרוויח יותר כסף, אבל בוחרים שלא לעשות זאת. חרדים שבוחרים לא לעבוד ואנשים שמעדיפים לקבל דמי אבטלה/ביטוח לאומי במקום לצאת לעבוד הם דוגמאות לקבוצה השניה. ועכשיו לתשובה לשאלה – מה קורה עם מי שלא מספק ערך מספיק גבוה לחברה כדי להתקיים לכבוד? לאנשים מהקבוצה הראשונה מגיעה תמיכה של כולנו, בזמן שלאנשים מהקבוצה השניה לא מגיע שקל.

אני תוהה לגבי שני העשירונים התחתונים. בכל כך הרבה מובנים הם דומים, ובכל כך הרבה מובנים הם שונים. למה עשירון עשירי, שמרוויח 1700 ש"ח פחות למשק בית מאשר העשירון התשיעי, מוציא יותר כסף ממנו? לדעתי, בגלל שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא הון שחור – הפער בין הכנסות והוצאות של העשירון התחתון עומד על 3,248 ש"ח לחודש, בזמן שהכנסתו היא רק 2,705 ש"ח לחודש. מאיפה הכסף הזה מגיע? לדעתי, הון שחור. כנראה שלא מעט אנשים מעשירון התחתון מרוויחים כסף שלא מדווח למדינה, וכך נכנסים לעשירון התחתון, למרות שההוצאה שלהם יכולה להכניס אותם לעשירון שמיני או אולי אף שביעי. הסיבה השניה היא שאולי האנשים בעשירון התחתון לא יודעים להתנהל כלכלית – לא סתם העשירון הזה מוציא יותר כסף על סיגריות מכל עשירון אחר, או איך שכתבתי ברשומה הקודמת – העניים שורפים סיגריות והעשירים שורפים דלק, רק שמסיגריות אין הרבה תועלת ומדלק דווקא יש – למשל עבודה במקום מרוחק יותר עם משכורת גבוהה יותר.

אולי הגיע הזמן שיזמים יקימו עסקים אשר תמורת תשלום קטן מאנשי העשירונים התחתונים ותשלום מהמדינה ילמדו אנשים איך להתנהל נכון כלכלית ואיך להתקדם בחיים? התמורה לכולנו תהיה עצומה – כמות הקצבאות תרד ואיכות החיים של העשירונים התחתונים תעלה ככל שהם יעלו מעלה בסולם העשירונים. הרי כאשר בן אדם חושב על איך הוא יכול להרוויח יותר כסף, הוא בעצם חושב על איך הוא יגדיל את הערך שלו בחברה, וככה כולנו נקבל חברה טובה יותר, איכותית יותר, עם יותר אנשים איכותיים וכולנו נחיה בכבוד. אהה, וגם שלום עולמי.

שלכם,

– החזיר הקפיטליסטי.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>