יקר בישראל

פוסט אורח – איתמר שיאון

לפעמים אני חש שייך לדעת מיעוט בין הישראלים, אך לא ברור לי מדוע. הרי כמו רוב הישראלים אני מסכים שהחיים בישראל יקרים ולא קלים. כמו רובם אני מאמין שעבודה טובה ופרנסה מכובדת אינם מספיקים בשביל להעניק בטחון כלכלי ורווחת חיים ראויה. אך ברגע בו איני מסכים להאשים את הקפיטליזם/טייקונים/חרדים במצב העגום, אני מוצא עצמי מותקף בשלל כינויים החל מטיפש ועד טוקבקיסט בתשלום ושתול.

 

כמו לכולם גם לי יקר פה, אך בשונה מהדעה המקובלת אינני מאשים את הקפיטליזם:

החשמל יקר – כי עוד לפני שהתחלתי לשלם על עלויות ייצור החשמל, צריך לשלם כ 4.1 מיליארד ש"ח שנה עבור שכר העובדים וגם זה לא מבטיח את זרימת החשמל בקיץ הקרוב.

נוצר על ידי עמיעד ותומר מהתנועה הליברלית החדשה

הירקות יקרים – כי שיעורי מכס גבוהים מונעים את פתיחת השוק לתחרות והצרכנים משלמים.

 

מוצרי החלב יקרים – מפ"י, תנובה, קיבוצניקים, מפלגה עם מדינה וכל זה הוביל שוב לוועדה בשליטת קומץ מקורבים האוסרת תחרות, קובעת מחירים כטוב בענייה והמחזיקה את כולנו שבויים.

התחבורה הציבורית יקרה – בעלי המניות של אגד ודן הסכימו למדינה לחלק זיכיונות לחברות תחבורה נוספות (בשטח מוגבל כמובן), והסכמה זו עולה לנו כ 3 מיליארד ₪ בשנה, עוד לפני שכף רגל עלתה על אוטובוס מאחר. והרכבת? ועד העובדים הואיל בטובו לתת חצי מילה של הבטחה לא לשבש את התחבורה בישראל ובתמורה יועלו לקורבן מיליארדי שקלים וחייהם של מספר אזרחים.

יקר הרכב – סתם, אין לי רכב.

יקר לי לשלם על מיליון דברים שאני לא רוצה, לא זקוק ומעולם לא אשתמש.

האם אלה נזקי הקפיטליזם?

החשמל לא יקר בגלל השיטה הקפיטליסטית, אלא בגלל "זכויות העובדים", "זכות השביתה" וההשתלטות של אזרחים על חברות ממשלתיות. המדינה קבעה עוד ב 2003 שיש להפריט את החברה הלא יעילה, אך לא עשתה זאת בפועל. בנתיים העובדים ממשיכים להחזיק אותנו שבוים במונופול כפוי והכסף זורם. אותו ההסבר מתאים להתנהלותן של הרשויות המקומיות: מערכת של 257 רשויות המקומיות במדינתנו הקטנה  אינה תולדה של קפיטליזם, אלא דוגמה לפרוטקציוניזם סוציאליסטי. (זו הדרך החוקית שמצאו להעביר כסף למצביעים פוטנציאלים וסחטנים).

סיבות ליוקר המחיה

יוקר המחיה בישראל נגרם כתוצאה מחוסר תחרותיות במשק, מעורבות ממשלתית בכל ומתקציב ממשלתי ענק. במילים אחרות, יקר בגלל שאין חופש כלכלי. יוקר המחיה הוא תוצאה של ניהול קופה ציבורית גדולה ע"י הפקידים – בדיוק ההיפוך מהמדיניות הקפיטליסטית. זוהי תוצאה בלתי נמנעת הנובעת מהיכולת של הפוליטיקאים להבטיח נתחים מהתקציב עבור קולות בקלפי. הפוליטיקאי הקפיטליסט דוגל באי התערבות וחופש, הסוציאליסט דואג לקבוצות לחץ עבור קולות ומכנה זאת דאגה לרווחת הפועלים.

אז בפעם הבאה שנפגש בטוקבקים, אל תמהרו עם ההאשמות – אנחנו באותו הצד.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>