חזיר קפיטליסטי בהפגנת המיליון

עדכון: הפוסט יצר יותר תגובות ממה שציפיתי. חלקן הגדול ראוי לדיון מעמיק. עד יום שלישי בערב (06/09/2011) אפתח פורום עם כל התגובות, כדי שיהיה אפשר לדון בצורה נוחה ומכובדת במגוון הדעות. תודה לכל המגיבים.

לפני מספר שבועות מותק ביקשה יפה שאלך להפגנה שהתברכה בכינויה "הפגנת ה300,000". סירבתי, כי לא הזדהתי עם המחאה. אני פשוט לא רוצה שמדינת ישראל תהפוך למדינה קומוניסטית, וזו בעצם המהות של הצדק החברתי אותו דורשים חלק גדול מהמפגינים. דורשים מבלי להבין בעצם מה הם דורשים.

ביום שישי הזה, בעודנו צועדים בקניון גבעתיים, מותק שאלה האם בא לי ללכת להפגנת המיליון. לא יכולתי לסרב גם הפעם, ולכן התנאתי את זה בכך שאני מכין בעצמי את השלטים. מותק בלעה את הצפרדע ובשבילה זה קשה במיוחד, כי

 

לפעמים אני עושה לה פאדיחות. נכנסנו לאופיס דיפו, קנינו שני פוליגלים (15 ש"ח כל אחד), דבק סלוטייפ (כזה שהופך "לא לא לא" ל-"מממ מממ מממ", 30 ש"ח - כי השקעתי) וטושים (26 ש"ח). סך הכל נזקים: 86 ש"ח. חזרנו הביתה וגייסתי את המטאטא הביתי לתפקיד נושא השלט.

חשבתי על שני סלוגנים - הראשון הוא הסלוגן של האתר הזה, "לא לשוויון, כן לשוויון הזדמנויות". לאחר מאמצים לא מעטים נבחר גם הסלוגן השני -  "להגביר את התחרות במשק, כי גם אני רוצה הזדמנות להיות טייקון". הכנתי צוואה, ביטוח בריאות, ביקשתי ממותק לעזור לי להכין את השלטים (זה לא באמת הכתב שלי, נראה לכם שיש לי כתב כזה יפה?) ויצאנו להפגין. להלן התוצאה (כן, אני יודע שאני נראה חננה, אני לא באמת חננה. טוב, אולי קצת).

הציפיות שלי היו שמישהו ידקור אותי, יסקלו אותי באבנים או במינימום של המינימום אני אספוג מטר של עגבניות רקובות וביצים סרוחות.

טעיתי.

כשיצאנו מהבית, נתקלנו בהמוני ילדים ליד בית הכנסת השכונתי. כשהם ראו אותנו, הם מיד התחילו לשיר בקולי קולות "העם דורש צדק חברתי". אחת הנערות אף הגדילה ראש ושאלה מה זה "לא לשיווק". נאלצתי להסביר לה שכתוב שם "שוויון" ולא "שיווק". זה בהחלט בישר את הבאות. הם לא הבינו את משמעות השלט, אבל שרו בקולי קולות. נו טוב.

כשהגענו לתחנה, קו 61 כבר עמד שם והיה מפוצץ עד אפס מקום. האנשים ראו שאני מחזיק שלט ומיד אימצו אותו, מבלי לקרוא מה כתוב בו. מהרגע שעלינו על האוטובוס ועד שהגענו לרכבת מרכז, הייתי מעוך על הדלת, אך דווקא לשלט היה מאוד מרווח כי נוסעי האוטובוס שמרו עליו כאילו היה דגל המדינה. אני רוצה להדגיש - מכיוון שהשלט הוחזק הפוך, אף אחד מנוסעי האוטובוס לא קרא את הסלוגנים ורק אישה אחת שאלה מה כתוב בו. יכולתי לכתוב "העם דורש חדק צרפתי" והתגובה הייתה זהה. לאנשים פשוט לא היה אכפת מה היה כתוב בשלט. העיקר שיש שלט.
 
ירדנו מהאוטובוס והשתלבנו בנהר האנשים שזרם מכל כיוון לעבר כיכר המדינה. להפתעתי, התגובות לשלט היו נלהבות. צילמו אותו לפחות כמה עשרות פעמים, ומספר אנשים באו להגיד לי "כל הכבוד על השלט". לא לתגובה הזאת ציפיתי. האומנם נשארו במדינה אנשים שלא רק משננים סיסמאות, אלא גם חושבים בצורה עצמאית? נראה שכן, וזאת הייתה הרגשה טובה להיתקל בהם.

המשכנו ללכת והמשכתי לקבל מבטים. המבטים התחלקו לשתי קבוצות עיקריות: אלה שחייכו ורצו לצלם ואלה שפשוט הסתכלו והמשיכו ללכת. בקבוצה השלישית נתקלתי רק בכיכר המדינה, אבל על זה בהמשך.

ככל שהתקרבנו לכיכר המדינה, כך היה עמוס יותר וכמות האנשים שצילמו אותי עם השלט הלכה וגדלה. אי אפשר היה להתעלם ממני, ממותק ומהמטאטא. סובבתי את השלט כל כמה שניות כדי לאפשר לאנשים להעיף מבט בשני צדיו. המשכתי לקבל את המחמאות, אך לאט לאט התחלתי לקבל סוג חדש של מבטים - מבטי בוז. ציפיתי לזה. חיכיתי לעגבניה. So far, so good.

כשהגענו לכיכר, היא כבר הייתה עמוסה בעשרות אלפי אנשים. פילסנו את דרכנו למרכז העניינים וראינו איך כמות האנשים הולכת וגדלה. ואז הגיע העימות הראשון.
 
להגיד לכם את האמת, אין לי מושג מי אלה היו. בני נוער שלבשו מדים כחולים. אולי הנוער העובד והלומד ואולי הצופים, אני לא יודע. מה שאני כן יודע הוא שהם קלטו את השלט הזה, התחילו להצביע עליו, פנו לכיווני והתחילו לצעוק משהו שלא האמנתי שאני אשמע בחיים שלי: "לא לשוויון הזדמנויות, כן לשוויון". היה ממש רועש והתעלמתי מהם. הם צעקו כמה דקות, ראו שאני לא משתף איתם פעולה וחזרו לצעוק "העם דורש צדק חברתי", תוך כדי שהם מאבדים בי עניין. מיציתי את אותו המקום והמשכתי הלאה.

לאחר כעשרים מטרים עצרתי שוב. התגובות היו מעורבות. איש אחד אמר לי שזה השלט הכי טוב בכיכר. איש אחר הסתכל עליי במבט רצחני, ומותק ניסתה לגרור אותי משם, אבל אז הגיע איזה בחור מאחורה, ושאל אותי:
"תגיד, אתה לא מתבייש?"

אמרתי לו שאני לא מתבייש ושאלתי למה אני צריך להתבייש. הוא שאל אותי, "איך יכול להיות שאתה נגד שוויון?". עניתי שאני בעד שוויון הזדמנויות, אבל לא כולנו שווים. הוא נהיה קצת יותר תוקפני ושאל אותי האם אני מאמין שבני אדם נולדים שונים. אמרתי לו שכן, בני אדם נולדים שונים. הוא היה מאוד מופתע לשמוע את זה, ושאל אותי האם הייתי בפולין. הסברתי לו שלא, כי להורים שלי לא היה כסף לשלוח אותי לפולין. חשבתי שהוא הולך להשוות אותי לנאצי במשפט הבא (זה מאוד פופולרי בימינו להשוות לנאצי כל אדם שלא חושב שכולנו שיכפולים אחד של השני). לפתע, איש מבוגר שעמד לידי פנה אל האיש הצעיר, שאגב לבש כולו אדום, כולל כובע מצחיק (גם אדום), אמר: "אתה לא רואה את הציור? אתה רוצה שוויון כמו שהיה בברית המועצות, שלכולם אין כלום? הוא רוצה שוויון הזדמנויות! מה לא ברור?", ועל זה הקומוניסט באדום צעק בהתלהמות: "האם אתה חושב שמישהו משכונת התקווה יכול להיות רופא?". האיש המבוגר שאל בפליאה, "למה לא?", ואני הסברתי לו שהוא מסתכל על מהנדס גרעין שגדל בקרית שמונה. הקומוניסט הוציא סיגריה והתחיל לצעוק בקולי קולות שהוא רוצה צדק חברתי. מיציתי גם את הנקודה הזאת והמשכתי הלאה.

תוך כדי שאני עובר בקהל (כשהמטרה היא לחשוף כמה שיותר אנשים לשלט שלי ואולי גם קצת לחפש צרות), קיבלתי תגובות מאוד מקוטבות. היו הרבה אנשים שצילמו את השלט והתלהבו והיו לא מעט שנעצו בי מבטי שנאה. אני חושב שהשלט השיג את מטרתו. לדעתי, כל מי שנעץ בי מבטי שנאה עשה זאת כי הוא לא קרא מעבר ל-"לא לשוויון", או קרא רק את "רוצה הזדמנות להיות טייקון". הם לא הבינו שגם להם מגיעה הזדמנות להיות עשיר ושאם נגביר את התחרות במשק, כולנו נרוויח מכך.

בנתיים יו"ר התאחדות הסטודנטים המשיך להלהיב את הקהל כמו אחרון הפוליטיקאים והקהל כמובן צעק באקסטזה שהוא דורש צדק חברתי. אני תוהה כמה אנשים מהקהל עצרו לחשוב מה זה הצדק החברתי שהם דורשים. הרי סיסמאות זה מה שתופס, לא? לכתוב משפט ארוך על שלט זה לא פופולרי, כי מסרים ארוכים פשוט לא נקלטים. אולי העם לא רוצה לחשוב, העם רוצה דם. העם רוצה את דמו של בנימין נתניהו (אגב, אני לא ממצביעי ליכוד, למי שחשב אחרת - לפחות לא כרגע), והעם רוצה הרבה דברים, מבלי להבין מה זה ידרוש ממנו. העם לא מבין שכל הדרישות, משמעותן העלאת מיסים. אי אפשר לדרוש הורדת מע"מ מצד אחד, מה שיזרים פחות כסף לקופת המדינה, ובו-זמנית לדרוש חינוך חובה חינם מגיל חצי שנה. אין דבר כזה חינם. מישהו יצטרך לשלם לגננות האלה, והמישהו הזה הוא משלם המיסים, רק שהכסף הזה יעבור בדרך לגננות דרך מנגנון מסועף של פקידים, אשר גם יקחו חלק ממנו - כי גם להם יש ילדים להאכיל. אבל על זה מאוחר יותר.
 
בכל מקרה, אני רוצה להגיד תודה למי שהגיע עד לכאן וקרא הכל. האתר הזה, hazir.co.il חדש לגמרי, אבל אני מרגיש שיש צורך באנשים שיסבירו שווקא הקפיטליזם זאת השיטה הכלכלית הצודקת, ולא קומוניזם. אני אנסה להסביר את זה בסדרת בלוגים וכתבות, וכל מה שאני רוצה בתמורה שתשתפו את הפוסט הזה בפייסבוק.
 
שיהיה לכולנו שבוע טוב ומחאה אינטליגנטית,

שלכם,

- החזיר הקפיטליסטי.

85 תגובות for 'חזיר קפיטליסטי בהפגנת המיליון'

סוף סוף גם לי יש אומץ להודות, גם אני רוצה להיות חזיר קפיטליסטי!

 

כל הכבוד לך, לקחת לרחובות משהו שהרבה אנשים מאמינים בו אבל אף אחד לא מביע אותו.

אלי, אני מוריד את הכובע.

כל הכבוד.

אני אומר בדיוק את אותם דברים כבר כמה שבועות, רק לא לקחתי את זה רחוק כמוך. 

באווירת הקיץ אנשים חיים באופוריה ואידיאליזם של שוויון ואחווה, רק שכחו שכבר ניסו את הפטנט הזה בעבר והוא לא כל כך הצליח.. 

הי אלי,

כתבת את מה שאני מרגיש.

עשית את מה שאני לא עשיתי.

גם אני כתבתי על הנושא בבלוג שלי www.vmelamed.com

שיהיה המון בהצלחה.

בברכת, אוינק אוינק.

אני לא יודע מה היה בברה"מ, אבל שיוויון בטוח לא היה שם, כי אם אוליגרכיה - למיטב התרשמותי.

לגבי שיוויון הזדמנויות, אני בעד. לגבי שיוויון, השאלה היא במה. שיוויון זכויות למשל, הוא משהו שרצוי מאוד שיהיה במדינה שמכבדת את האזרחים שלה. אז השאלה היא רק אילו זכויות. למשל, האם הזכות לחינוך צריכה להיות שווה לכולם? הזכות למזון משביע ומזין? הזכות לבריאות? הזכות לדיור? לתחבורה שימושית? כיום הזכויות האלה ניתנות במשורה ובאופן לא שיוויוני, ותלויות במצב כלכלי. אתה באמת לא מעוניין בשיוויון מבחינה זו?

קל מאוד להתפס לאי-אלו התייחסויות של אנשים אחרים ולהציג אותן בגוון מסוים, אבל תחשוב גם מה המסר שאתה עצמך משדר ומה ההשלכות שלו.

אני מאוד מסכימה עם הדברים שכתב אורן. אני חייבת עוד להוסיף כי הטענות שמעלה כותב הבלוג מתעלמות לחלוטין מעשרות ואף אלפים שהגיעו למעגלי דיון, נכנסו לאתר J14 ודנו בססמה "צדק חברתי" מתוך רצון לפרוט אותה לפרוטות ולהבין ממה רוצים שהיא תהיה מורכבת בפועל. כך שחבל להלעיז לשווא. נכון, לא מעט אנשים לא יכולים לפרט מעבר למה שתאר אורן כשאיפה לשוויון, זו התמצית של הדברים אבל מעבר לכך ישנם אנשים שיתקעו בשיחה מעמיקה. באותה נשימה אני יכולה לספר על שיחות מעניינות שהיו לי עם אנשים בליל שישי, בשווארמיות שבהן אנשים מעמדות נמוכים שסיפרו לי בצורה ברורה מאוד למה הם תומכים בגל המחאה והבינו מצוין את הקושי שלהם לסגור את החודש למרות שהם עובדים.

עצם העובדה שגם רבים מאלו שעדיין לא מבינים/מבינים חלקית, חרף שינוי השיח הציבורי וההזדמנות להעמיק ולשמוע הרצאות ולקחת חלק בדיונים במאהלים, יצאו לרחוב וצעקו שהם רוצים צדק חברתי בהחלט מדגיש כי הם חשים מצוקה משמעותית. גם כאשר לאנשים אין את הידע או המילים המדויקות להגדיר את עצם המצוקה אבל הם יוצאים מהבית כדי לבטא אותה - יש לכך מקום ראוי ומכובד ויש להתייחס לעצם חווית המצוקה שלהם.

 

אל נשכח שכאשר אי השוויון גדל (בדוגמת סוגיות הפערים אליהן התייחס אורן) אז הפשיעה עולה, הייאוש עולה, הסיכוי לקריסה כלכלית עולה. קפיטליזם תרדוף? סבבה, רק קח בחשבון שקפיטליזם מקדש את הצריכה וכשאין כסף - לא צורכים!

אני שמחה שהגעת להפגנה וביטאת את דעתך האישית, זו אחת המהויות החשובות, לדידי, בהפגנות הללו ובמחאה הזו - מעורבות אזרחית והחשפות לדעות השונות. כולן אגב בסטייה כזו או אחרת מתייחסות לעצם כך שהמצב בעייתי. הדיון הוא על הפתרונות. כך שהמרחק גם בינך לבין קומוניסטים בנקודה הזו לא גדול.

כפי שהודגש בתגובות נוספות - סוציאליזם הוא לא קומוניזם. חבל מאוד היה לי על אנשים שאני מכירה שסיפרו לי שהם לא מוכנים לקחת חלק כי הם חוששים שהם ידפקו מזה במיסוי. מבחינתי אותם אנשים חיים בטעות חמורה כשהם חושבים שהם:

א) מחוץ למצוקה (גם אם המשכורת שלהם נושקת ל18K, הם לא לוקחים בחשבון שאין להם ילדים בנקודת הזמן הזו/שהם גרים עם ההורים עדיין/שאין להם משכנתא על הראש/ כל הנ"ל במשולב),

ב) הם לא השולטים בהון (בפנסיה וכו' דרך אחזקות צולבות - פרמידות) - לא הם על הכוונת,

ג) הריכוזיות במשק מסוכנת למשק גם כשהוא קפיטליסטי כי יותר מידי שליטה ביותר מידי הון של הציבור מרוכזת אצל מעטים שקשורים בינם לבין עצמם מה שהופך את הסיכון לקריסה כלכלית לרב יותר (שלא לדבר על כך שבקפיטליזם צריך רגולציה כדי לשמר את השוק חופשי לתחרות וזה לא נעשה בישראל כי אם להיפך!!! בדמות הפרטות חסרות אחריות וכדומה),

ד) אי שוויון ופערים מסוכנים גם לאנשים שמצליחים לצוף מעל הקשיים ולהשאר מעמד ביניים כי אי שוויון מתרגם לנותני שירות לא משכילים או כעוסים ומתוסכלים, וגם לפשיעה!,

ה') כמה הולם שנושא העוני והדת הולכים יחד בסעיף ה' :-P לא נראה לי שצריך להכביר במילים על כך שמבחינה רגשית יותר אנשים פונים לדת במר להם ובאין להם מענה (אני באופן אישי מעדיפה לסבסד שירות פסיכולוגי ציבורי ראוי ונגיש לכל על פני אנשי ומוסדות דת מבחינתי זה עניינו הפרטי של כל אדם),

ו) אותם אזרחים עניים וחסרי השכלה יצביעו בבחירות (זו מדינה דמוקרטית) ואם יהיו "מפגרים לחלוטין" או במצוקה רבתי אז ההצבעה שלהם מסכנת גם אותך פרנס העיר (או פרנס העיר בשאיפה). אי השוויון הזה מסוכן גם לאותם שולטים בהון שהופכים להיות אוליגרכיה. במצב הנתון של אוליגרכיה ישראלית אין לך סיכוי כמעט להפוך להיות טייקון. נראה לי שמומלץ שתהפוך לחבר של "התנועה לאיכות השלטון" ולמכותב של "פורום פעולה אזרחית" כי העניין של ריכוזיות ופגיעה בשוק החופשי בגלל העדר רגולציה ולקיחת אחריות של הממשלה הוא בדיוק מוקד הפעילות שלהם בימינו. נראה לי שתתחבר לזה יותר ממני, אני מסוייגת כי לדעתי המדינה צריכה להיות אחראית במספר תחומים לאזרחיה (עיין ערך תגובתו של אורן ואף בתחומים נוספים).

ושוב, כל הכבוד לך שיצאת לרחוב. וכל הכבוד למותק על הכתב ועל הבקשה שתבוא איתה ותבטא את דעתך, אבל שתבוא כי זה נוגע גם לך וגם לכם ברגע שתחליטו להקים משפחה.

הכותב מזלזל באלו שתומכים במאבק כי הם לא התעמקו במשמעות של המאבק הזה, אך הכותב בעצמו לא טרח לחקור ולהבין...

בתוך המושג "שוויון הזדמנויות" נמצא גם שוויון זכויות. אם לי ולך יש זכויות וחובות זהות, אז גם ההזדמנויות שלנו יהיו שוות.
יחד עם זאת, ישנן זכויות אשר פוגעות באנשים מסויימים, על חשבון אנשים מסויימים. אם נשווה בין שני אנשים, האחד למד 10 שנים עד שהפך להיות רופא ועכשיו חי בצורה לא רעה, והשני בן גילו, אך העדיף לא לעבוד ולא ללמוד וכתוצאה מהבטלנות שלו חי בעוני, האם לשניהם יש זכות למזון משביע ומזין? איך בדיוק הבטלן ישיג את המזון המשביע והמזין? מי בדיוק הולך לדאוג ל"זכות" שלו לאוכל משביע ומזין? או שהפתרון הוא לגזול מהרופא את האוכל שהוא הרוויח ביושר ולתת לבטלן? אותו דבר גם בריאות, דיור וכו'.
אין דבר כזה, הזכות לדיור, לאנשים שלא מוכנים לעבוד או להתאים את ההוצאות שלהם להכנסות שלהם. גם אני רוצה לחיות על רוטשילד, אבל אני לא יכול להרשות את זה לעצמי, ולכן אני גר ברמת גן, ולפני כן גרתי בבאר שבע.
אז כן, אני לא מעוניין בשוויון בו לוקחים לי כסף ונותנים לבטלנים שלא עובדים, כדי שהבטלנים יוכלו לקבל דיור על רוטשילד, אוכל משביע במסעדות ושירותי בריאות רמה א'+.

בראיה אנוכית, אני בטוח שאם היית נאלץ להגר למדינה אחרת, היית בוחר במדינה בה יש פחות הומלסים ורעבים ללחם. אפילו אם יתנו לך, כמו במשחק מונופול, רחוב שלם באיזו רפובליקה אפריקאית, הייתה מעדיף מקום בו העניים לא יכרתו לך את היד בשביל לגנוב שעון.

 

לכן, גם אם הטיעונים של הסולידריות לא מזיזים לך, יש לך אינטרס ברור לכך שבמדינה שלך לא יהיו עניים מרודים. ברור שאין מנגון לבטל את פערי המעמדות, ואין סיבה לכך, אבל לא נעים לחיות במקום בו הפערים החריפים יוצרים חיכוך גדול בין אלה שיש להם לאלה שאין להם.

 

שיוון הזדמנויות מדבר על הרבה חינוך, וציינת שאתה זכית לרכוש השכלה. האם היית מסוגל לרכוש את ההשכלה הזאת, אילו היא הייתה מתומחרת כמו בכלכלה חופשית לא פיקוח (ארה"ב, 200 אלף דולר לתואר)? אני בספק. רוב הישראלים לא היו מסוגלים לעמוד בכך, והמון מוחות מבריקים היו נאלצים לא-לרכוש השכלה ולעבוד במקצועות אחרים, בהם התפוקה שלהם (=התרומה שלהם לתל"ג) הייתה נמוכה בהרבה. אם כלל אזרחי המדינה לא יממנו חינוך טוב לכולם, כולל השכלה אקדמית, רק ילדים של עשירים יצליחו לרכוש חינוך גבוהה, ההפסד הוא כפול-  כמה ברמה האישית, המון אנשים יתאכזבו ויהיו מתוסכלים/ יעזבו את הארץ. וגם המדינה, שמעוניינת ביצירת כלכלת ידע ושירותים שאחראית על רוב התמ"ג  - תפסיד את המוחות האלה, שילכו להיות מאבטחים וטבחים-  או יותר גרוע- מובטלים. מי שהמדינה לא מאפשרת לו לרכוש מקצוע, בעצם נידון בכך לחיי מובטלות מאונס.

 

התחושה שלך, שלכאילו מי שמקבל קבצאות מהמדינה הוא בטלן ונצלן היא לא מבוססת. המדינה מאוד קשוחה והקצבאות אינן מספיקות לקיום בכבוד. כל מי שיש לו אפשרות למצוא עבודה - מוצא. גם אם קיימים בטלנים מרצון, אין לך מנגון שיאתר אותם בלי לפגוע בכלל החברה.

 

בסופו של דבר, מדינות הרווחה זה המנגון המוצלח ביותר לאזן את הפערים בחברה, אחרי שכר מינימום. המדינה יכולה, וצריכה לקבוע רף שמאפשר חייב בכבוד לכל העובדים במדינה, גם לאלה שבחרו במקצוע מכניס פחות (הכוונה כי היא לא למאבטחים, מנקים, וסדרני מדפים - אלה למורים, עובדים סוציאלים ורופאים) על מנת לקיים את שיוווין ההזדמנויות שאתה כל כך סומך עליו.

 

הזכות לחינוך שווה לכולם. זה לא אומר שכולם לומדים אותו הדבר או באותה הרמה.

הזכות למזון שווה לכולם. זה לא אומר שכולם אוכלים אותו הדבר או באותה איכות או טעם.

כנ"ל לגבי בריאות. דיור. תחבורה.

השיוויון הוא בהזדמנויות, בדיוק כזה שבסקין מדבר עליו. הממשלה לא צריכה לדאוג שכולם יקבלו את אותו החינוך, אלא רק שלכולם תהיה ההזדמנות (הזדמנות - בניגוד לאפשרות) לקבל אותו. 

אין לי בעיה שהמצב הכלכלי יהיה זה שיוצר אי שיוויון בפועל. אני מוכנה גם לענות בשם בסקין בעניין הזה, בשם כל מי שמגדיר את עצמו קפיטליסט (או סתם חזיר). כל עוד מצב כלכלי זה משהו שלכולם יש הזדמנות לשנות, לשפר - באמצעות יכולות אישיות ועבודה קשה.

אהבתי מאוד, ואני מחכה להמשך.

 

בדרך כלל אני לא כותב תגובות, אבל מאחר ונמצא מולי איש עם היגיון ומאחר שאני רוצה לחזק את מעמדך מול "מותק" , שתבין שאתה חכם מבין המונים, אז הרווחת עוד תגובה.

מישהי יצרה מדורה ואנשים קופצים לרקוד סביבה, סתם כי רע להם, אני כבר הפסקתי לספור את המחאות שהקימו שם, בעצם כל מי שרוצה לקטר על החיים שלו נמצא שם, לא משנה מהי הסיבה, אני חייב לציין שהמשפט השני הכי חכם ששמעתי שם אחריך הוא "העם דורש! 2 ב--5" (מכירת מים).

אני מניח שהעירפול שבמונחים הנזרקים מסביב, הם בין היתר מה שמביאים כלכך הרבה מפגינים, מלבד אלו שסתם באו לשמוע הופעה של זמר מפורסם  והאחרים שקיוו למצוא שם שידוך.

לרגע זה, מבחינתי ההפגנה שם כללה אדם אחד שהוא אתה.

 

מה שחזירי זה הסוציאליזם - שדוגל במאבקי כוחות וניצול קבוצות לחץ אחרות, במקום לחשוב איך אפשר לשתף פעולה ושכל אחד ישאף לטוב ביותר אליו הוא יכול להגיע.

התחרות החופשית, שהיא ביסוד הקפיטליזם, מונעת שיתוף פעולה ומעודדת כוחנות.

אלי וכל הקפיטליסטים  מוזמנים להצטרף לתנועה הליברלית החדשה.

http://www.liberal.co.il/

גם אנחנו הפגנו אתמול בהפגנת המיליון!

אין מילים...

הדרישה המטופשת לשיוויון אף פעם לא היתה מובנת בעיני. איך שיוויון, אם אנחנו שונים???

מישהו מגדל את הילדים שלו בשיוויון? לא, אנחנו נותנים לכך אחד מה שהוא צריך. 

כשאני קונה לבת שלי חצאית - אני אקנה גם לבן שלי חצאית, בשם השיוויון? מה השטויות האלו?

אם מישהו מהילדים צריך ריפוי בעיסוק - אני אקח גם את השאר לריפוי בעיסוק, בשם השיוויון?

גם לי לא ברורה הסיסמה "צדק חברתי", והטענות לממשלה גם לא ברורות לי - כי כמו שכתבת, בסוף אנחנו אלו שמשלמים את המיסים...

נראה לי שמה שאפשר וכדאי לדרוש מהממשלה - שתפקח על הרווחים שעושים עלינו (כמו שקצת התחילו בשוק הסלולאר), קצת פיקוח, הרבה תחרות - וכולנו מורווחים.

לעניין השוויון - מפנה אותך להבדלים בין שוויון פורמלי לשוויון מהותי. מתוך כך נגזר המונח שוויון הזדמנויות. כמו כן מפנה אותך למונח שוויון הזדמנויות. 

את אכן לא תקני חצאית לבן שלך, אך אם יהיה זקוק - תקני לו דבר מה אחר שיהיה זקוק לו מאותה הקטגוריה. לא חייבים לממש את הזכות לשוויון, אך עליה להיות קיימת. 

לעניין הקישור לחיים האמיתיים - את רוצה שלבת שלך תהיה ההזדמנות להגיע באותה הקלות לעבודה של אחיה באותו השכר. מצב זה לא קיים כיום (אשה מרוויחה 63 אגורות על כל שקל שמרוויח גבר). 

 

לעניין הסלולר - זה בדיוק כשל השוק. כשאת דורשת פיקוח מחירים את למעשה דורשת התערבות מדינתית בשוק החופשי - זה, יקירתי, איננו קפיטליזם. לכן את לא בדיוק מסכימה עם אלי. מפנה אותך לקריאה על שוק חופשי, מונופול, אוליגרכיה ופיקוח ממשלתי. 

אנה

אז היית בבעיה. ובשם שוויון ההזדמנויות על המדינה לאפשר שילד שזקוק לריפוי בעיסוק יוכל לקבל מענה לכך. האם זה המצב בישראל? זו שאלה אחרת. זה תלוי  למשל ב- מה סוג הביטוח שיש לך בחברת הביטוח וכמה זמן תמתיני לתור.

אז היית בבעיה. ובשם שוויון ההזדמנויות על המדינה לאפשר שילד שזקוק לריפוי בעיסוק יוכל לקבל מענה לכך. האם זה המצב בישראל? זו שאלה אחרת. זה תלוי  למשל ב- מה סוג הביטוח שיש לך בחברת הביטוח וכמה זמן תמתיני לתור.

 

מותק

יש לך לדעתי חוסר הבנה בסיסי.

צדק חברתי משמעותו בדיוק שוויון הזדמנויות .  להביא את  אותה מערכת חינוך, בריאות והשכלה גבוהה לכל חלקי הארץ בדיוק בשביל שיצאו מדענים ורופאים גם מדימונה וגם מקרית שמונה.

לתת אפשרות לגדל ילדים ולהתפרנס מעבודה  ולהזדקן  בכבוד.

אני מפנ ה אותך לברר מי היה  ג'ון רולס שתבע את המושג "מסך בערות, וצדק חלוקתי 

אין משמעותה להכניס את כולנו למיטת סדום ולגזור או למתוח את הרגליים.

בברכה 

במקום בו אנשים רוצים להסיר מעליהם אחריות,  יש מקום לעמידה איתנה ולאמונה של האדם בכוחותיו וביכולותיו.

 

הקפיטליזם (בעיקר בארץ) הוא שהוליד את חברות כוח האדם השוללות מהאזרח התלוי בהן זכויות עובד בסיסיות והוא הרואה בארגוני עובדים ככאלה המאפשרים הישארות כוח עבודה וותיק במערכת כ"מסמר ללא ראש". על השקפות עולם כאלה בנוגע לתנאי עבודה וניצול החלש למען מילוי כיסו של המעביד השבע והמצטדק, המגלגל עיניו לשמיים - קמה המחאה. וחבל שלא שעה אחת קודם.  

קפיטליזם לא יצר את הניצול של העובדים בחברות כוח אדם. המשמעות של קפיטליזם היא שאנשים פרטיים מחזיקים באמצעי הייצור, ולא המדינה.

נא לא לערבב בין הדברים. קפיטליזם != ניצול ה"חלש", כי איך בכלל את מגדירה חלש? זה שמרוויח פחות? הוא גם לוקח על עצמו פחות סיכונים. סיכון = אפשרות לרווח. בקצה האחד של הסקאלה עומדים עובדי המדינה בעלי הקביעות שאי אפשר לפטר, ובצד שני היזמים אשר לוקחים סיכונים וחלקם מצליחים ובגדול, וחלקם נכשלים ובגדול.

אז אנא, אל תכניסי את הקפיטליזם לרעה חולה של חברות כוח אדם. כל אחד מעובדי כוח האדם יכול לקום ולחפש עבודה אחרת או לבחור לתבוע את המעסיק בבית המשפט. אם המעסיק לא עובר על החוק, אז אולי הבעיה היא בחוק ולא בחברות כוח אדם.

תפיסת העולם הקפיטליסטית אולי אינה דוגלת בניצול החלש, אבל השיטה הקפיטליסטית נוחה לשימוש בידי בעלי אינטרסים לניצול כזה.

אמרת "אולי הבעיה היא בחוק", למעשה אמרת "אולי הבעיה שהמדינה לא מספיק סוציאלית".

 

מאוד נהניתי לקרוא ואני מסכים עם מה שכתבת, אבל תמיד הטרידה אותי שאלת "הדור השני" בשוויון הזדמנויות:

מתחילים מדור 0, יוצרים שוויון - בדור הבא כבר אין שוויון הזדמנויות כי יש כסף שההורים צברו ומשקיעים בדור הבא. ככה הולכים ומתחדדים הפערים. איך פותרים את המצב הזה? האם נכון פילוסופית לפתור את המצב הזה? או רק לאזן אותו חלקית? ואם נכון לאזן את המצב הזה, אז מה רע במס ירושה?

 

השאלה היא איך צוברים עושר ואיך משמרים עושר. נכון שמי שקיבל ירושה נכבדה, תנאי הפתיחה שלו טובים יותר,
אבל הצלחתו תלויה בעיקר במעשיו וההחלטות שהוא יקבל. קל מאוד לבזבז עושר שנצבר בעמל רב, וקשה מאוד לשמור עליו
או להגדיל אותו.

אתה מתבלבל בין שוויון הזדמנויות לשוויון. שוויון הזדמנויות משמעותו שלי ולך יש את ההזדמנות ליצור עסק משלנו, ושאני לא אהיה העבד שלך בשום שלב. שוויון הזדמנויות מדבר על זה שאם לי ולך יש אותם כישורים, אבל אני יהודי ואתה ערבי, שלך יהיה את אותו הסיכוי להתקבל לעבודה, כי מה שחשוב זה הכישורים.

שוויון משמעותו שאם אני מרוויח 700 ש"ח ואתה מרוויח 200 ש"ח, אז בא פקיד שלא מרוויח כלום, ומחלק את הכסף כך שכולנו עכשיו מקבלים 300 ש"ח. לא כולנו שווים, כי חלקנו חכמים יותר או יפים פחות, מהירים יותר או חזקים פחות, לכן אין סיבה לדבר על שוויון, לא סיבה מעשית (כי כולנו שונים) ולא סיבה אידיאולוגית (כי זה לא מוסרי לגזול ממישהו כסף רק בגלל שאני פחות מוצלח).

התלונה שלך היא על כך שהקוביה שבחרה מי יהיה טייקון ומי לא, לא נפלה עליך כי הסיכוי שלך להיות טייקון הוא קטן מדי? אם הייתי נותן לכל אדם הזדמנות שווה להיות ראש פירימדת ששולט בתקשורת, חברות בניה, גז, מזון (וזה שזה המצב בישראל זו עובדה לא התלהמות) אז זה היה בסדר מצידך? 

אני לא מבין מתי שיוויון וקומוניזם נהיה בדיוק אותו דבר. אני לא מאמין שכל הכוח צריך להיות אצל העובדים, אבל גם לא שכל הכוח צריך להיות של בעל ההון. אני לא מאמין בהפקעת רכוש ע"י המדינה מתושביה, אבל אני כן מאמין שצריך למסות בצורה רחבה את מי שהפך את הפגיעה בזכויות הבסיסיות של אזרחי המדינה (דיור, שכר, מזון) לביזנס שלו.

שמעתי ודיברתי עם הרבה אנשים שמחזיקים בדעות דומות לשלך, ומה שמפריע לי זו ההתנשאות. אתה לא פחות יומרני מאותו מהפכן רדוף מוטיבציה ואדרנלין באשר לתפיסת "המציאות הנכונה". הערך האמיתי של כל הסיפור הזה הוא השיח ולא ההישגים, האלפים שהתחילו לחשוב בקול רם ולהתלבט. ילדות בנות 14 שצועקות צדק חברתי אולי לא חושבות יותר מדי, אבל לראשונה בחייהן יש סיכוי שהן ישמע על מושגים עקרוניים כמו מסים ישירים ועקיפים, ואיך זה עובד בישראל. וואלה, מערכת החינוך בבתי ספר (שגם היא אולי תעלה בטעות לדיון) לא מצליחה לעורר את הענין הזה שנים ונכנעת לצעקות "כוכב נולד" או "ארץ נהדרת".

וואלה, שיהיה בהצלחה בבלוג, בתקווה שלא תיפול למלכודת של רוב הבלוגרים והמפרסמים בישראל, ותחשוב לעומק לפני שאתה מפרסם. בעיקר, תהיה פתוח לאי הסכמה עם הדעה שלך ועוד יותר מזה, תאמין שקיים מישהו או משהו שיכול לשנות את דעתך, תיאורטית. אם לא תאמין בכך, אז חבל עליך וחבל על קוראיך.

 

אתה לא מבין נכון.

אני רואה שיש הרבה שמסכימים עם אלי. 

ויש לי שני דברים לומר:

1. צדק חברתי הוא אכן בעיני המסתכל. יש להגדיר אותו, ואנחנו האלה שצריכים לעשות זאת. בשבת ב21:00 יתקיימו מעגלי דיון ברחבת המוזיאון בתל אביב (ובערים נוספות בארץ). אנא, הגיעו לשם. האמירות שלכם, התחושות שלכם והמחשבה שלכם חשובה ביותר. תגיעו, תקשיבו ותגידו. היופי במחאה הזאת הוא שלכל אחד ישנה זכות דיבור, אך יש גם חובת הקשבה. בואו נמצה אותן.

2. אין כאן שאיפה לסוציאליזם, יש שאיפה לקפיטליזם תקין (ובו יש שוק חופשי עם העדר כשלים ככל האפשר) ומדיניות רווחה מסויימת בתחומים של בריאות, חינוך ורווחה. יש תחומים שאפשר להפריט, יש תחומים שראוי להפריט ויש תחומים שצריכים להיות מולאמים. איש אינו רוצה קומוניזם (מלבד, אולי אנשי חד"ש) או סוציאליזם מסוג ברית המועצות (שאגב, סוציאליזם של ממש לא היה שם). 

תצאו רגע מהציניות ומהחשדנות ופשוט תבואו. מקסימום - תלכו. אולי תשנו את דעתכם, ואולי תשכנעו את האחר. בכל מקרה כנראה תלמדו דבר אחד או שנים. 

 

במקום להתנשא, לא עדיף לחנך, או למשל - להצטרף לצוות המייעץ של המחאה כדי להעמיד טעויות על תיקונם? לפני שכתבתי את התגובה הזו נכנסתי לעמוד הראשי של אתר זה כדי לראות האם אני פורצת לדלת פתוחה, שמא האתר הזה מלא בדוקטרינה המלומדת שלך ואתה מטיף כבר חודשיים על הניסוחים והדרישות הנכונות, וכולנו, כל הטיפשים, לא הקשבנו.

אבל זה לא קיים.

החלטת, ואני לא בטוחה על סמך, שאנחנו דורשים קומוניזם. אשמח להבין על איפה נעשתה קריאה כזו. מכיוון שלא נעשתה, הכנסת מילים לפיותיהם של אנשים רבים כמוני.

עשית ניסוי, די דמגוגי, שהוכיח בשפתך שהעם מטומטם. בעיניי זה הוכיח שהעם בציון (בין היתר) אולי הבין שמשהו לא בסדר -אבל לא הספיק ללמוד את הנושא לעומק (זה עוד יהיה תהליך ארווווך). האם זה אומר שאין לגיטמיציה לחבורה של אנשים לצאת לרחוב ולבקש שייתיחסו לקריאות שלהם?

אם לצטט את הפסקה הפותחת בעמוד הבית - אני לא אעזוב, זה כן בשבילי. הייתי מקבלת את הטקסט שלך בהבנה אם לפחות היית מסיים עם הצעה פרודוקטיבית או  אפילו לינקים למאמרים שהטיפשים האלה חיייבים לקרוא כדי לדעת על מה הם מזיינים את השכל בהפגנות. זה מה שמשדר הפוסט הזה. אבל אפילו את זה לא טרחת לעשות.

 

היוזמה אכן אמיצה והרעיונות בהחלט לגיטימיים. עם זאת, עדיין יש עוד כמה אפשרויות על הרצף שבין קפיטליזם (חזירי או לא) לבין קומוניזם. הסתכלות על המציאות ב"שחור-לבן" איננה מעידה על בגרות או עומק מחשבתי.

לפי שם משפחתו של הכותב אני משער שהוא או הורין מעולי בריה"מ ולכן הרפלקס המותנה לקפוץ כל פעם ששומעים משהו שמזכיר להם קומוניזם.

בעיקר על האומץ להכנס לגוב האריות עם שלטים כאלה.

תודה לך!

בהפגנה הזו ובקודמות לה (השתתפתי ברובן) ראיתי עשרות שלטים ומוחים שהביעו נגד דברים שונים ומשונים. אני יודעת שגם אני וגם אחרים התנגדנו אבל אפילו לא התייחסנו. אבל לא שמעתי על תקרית אלימה אחת, או אפילו קרובה לכך, בהפגנות עצמן.

על איזה גוב אריות אתם מדברים?

קודם כל, כל הכבוד על הרצון גם להיות שייך למחאה וגם להביא קול אישי. כל הכבוד גם על האומץ לצאת כנגד הסיסמאות הקיימות. 

 

האמת היא שאני חושב שהמרחק בינך לבין עקרונות המחאה קטנים משאתה רוצה להאמין. צדק חברתי זה שיוון הזדמנויות. אני חושב שמיעוט זניח הוא באמת קומוניסטי. רוב האנשים רוצים קפיטליזם עם חמלה ולא קומוניזם עם אנושיות. 

האם אתה באמת חזיק קפיטלסטי? אני לא חושב. בבסיס הקפיטליזם יש תפיסה שהעולם פחות או יותר צודק, מי שמצליח הוא מי שעובד קשה ומגיע לא - ומי שלא מצליח הוא עצלן ובכלל לא באמת משנה. בבסיס התפיסה הסוציאל דמוקרטית ישנה ההכרה שהעולם לא צודק, יש הרבה מאוד עניים שעובדים מאוד קשה אך השיטה משאירה אותם באותה משבצת  (מה שנקרא באנגלית working poor). כלומר לא כל מי שעובד קשה מצליח ולא כל מי שמצליח באמת הרוויח את ההצלחה בכבוד - ולכן על החברה לספק רשת בסיסית של ביטחון. לא מדובר פה על קומוניזם אלא על שיוויון הזדמנויות - בדיוק הסיסמא שלך - למצוא איזון בין תחרות וקפיטליזם לבין רשת ביטחון חברתית זה בדיוק מהות המחאה. מהיום אל תאמר אני חזיר קפיטלסטי, אלא אני חלק מהמחאה! 

ועוד עניין סמנטי - שיווין הזדמנויות הוא אולי לא הביטוי הנכון, כי שיוויון הזדמנויות מביע רעיון שמביאים את כל האנשים לנקודת פתיחה שווה ואז נותנים לדברים להתנהל לבד בלי התערבות. אבל אני חושב שתפקיד מדינה הוא לא רק לדאוג לחינוך הוגן ושיויוני לכולם - אלא גם להיות שם בשלבים המאוחרים יותר - למשל לעזור למובטלים למצוא עבודה, להעניק קורסי הכשרה לאנשים בתעשיות שאבד עליהם זמנם (למשל ללמד עובדי טקסטיל להשתלב בתעשיות יותר מתקדמות), או לתת לאנשים טיפול רפואי הולם כדי שהם יוכלו להמשיך בחייהם ולעבוד. כלומר השיטה היא קפיטלסטית, אבל לא חזירית - כי המדינה עוזרת (עד גבול מסוים) לאלה שנופלים בין השורות.

ודבר אחרון, אני מקווה שה"מותק" שלך מהר תבהיר לך ששובינזם הוא דבר מאוד מכוער - גם אם הוא נאמר כחצי הלצה.ואני האחרון שיתמוך בפולטיקלי קורקט - אולי תחליף "מותק" באהובתי - כך תצא גבר. 

לעניין מותק באמת, אין לה שם? אישיות? היא "מבקשת יפה"? 

 

גם מהפיכה מגדרית זה לא רק סלוגן. אולי, רק אולי, ברגע שהיחס שלך לבת הזוג יהיה שוויוני - גם החברה תהיה שוויונית יותר. 

שוויון מתחיל קודם כל בתוך הבית ובאופן מילולי לפני שבמעשי.

אתה נלחם למען שוויון הזדמנויות, ברגע שאתה קורה "מותק" לבת זוגך אתה חושב שהיא שווה בשוק העבודה כמו גבר אחר?

תן גם לנשים שוויון הזדמנויות זהה לשל הגברים!

כל הכבוד! רוב הציבור נגד ההפגנה המזויפת הזו אבל התיקשורת השמאלנית מינפה וחרשה ופימפמה בלי סוף ולא נותנת לה לגווע.

אלי שלום,

קראתי והסכמתי כמעט עם כל מילה.

הערה קטנה לגבי החזיר - אני בעד להוציא את החזיר מלקסיקון המחאה. הוא לא שייך לשם!

http://www.facebook.com/groups/256698057692178/

עלה והצלח!

דורון

אני חושב שתתפלא, אבל יש ציבור גדול שחושב בדיוק את מה שאתה אמרת.

ייש כוח.

כל הכבוד שהראית שאפשר למחות נגד יוקר המחייה ובעיקר נגד הריכוזיות במשק ללא דרישה לעבור לשיטה הקומוניסטית.

דבר שני, לא היה בססמאות שלך שום דבר מקומם גם קומוניסטים, אני לא חושב שיש היום מישהו שלא מסכים לססמאות שלך, שוויון הזדמנויות = צדק חברתי, להגביר התחרות במשק משמע לנפץ מונופולים ולייצר חלופות, זו דרישה נכונה שמצביעה על בעיה אמיתית ואקוטית. אין אמת אחת, קפיטליזם חזירי נובע מכשל, וקומוניזם שמן ולא יעיל נובע מכשל, צריך למצוא את מה שבאמצע, צריך להקים גבולות גזרה ברורים מהי אחריות המדינה, ומי פה מנהל את המשחק הזה ומפקח שכולם משחקים לפי הכללים. כרגע העם מופקר ובגלל זה המחאה, ובגלל זה קבלו אותך כאחד משלהם, כי אתה כזה, אתה מרגיש שאתה מופקר, ושאין צדק כלכלי חברתי, אין פה קריאה לקומוניזם, זו לא המחאה, נכון שיש קבוצה שרשמה את זה על שלטים וזו זכותה, אתה רשמת את האמת שלך, שהיא נכונה גם כן.

למה אתה מתעקש להניח שדורשי הצדק החברתי לא מבינים מה הם דורשים? למה אתה כלכך המום שיש אנשים שלא תומכים בשיטה הקפיטליסטית?? 

אני לא רוצה להיות טייקון, אם זה אומר שייחיו לצידי אנשים שאין להם מה לאכול, או שאין להם איך לממן השכלה לילדיהם הקטנים, או רפואה להוריהם המזדקנים.

אני לא רוצה לגור בדירה באקירוב עם בריכה על הגג וחדר כושר פרטי. הייתי רוצה לחיות בחברה שבה יש מרכזי ספורט ובריכות קהילתיות בשבילי ובשביל שכניי.

אני לא מרגיש שאני צריך להרוויח 300 א' שקל בחודש, כשיש אנשים שמרוויחים - 5.

אני רוצה לשלם מיסים שיממנו סיועים נחוצים לשכבות מוחלשות, רפואה ציבורית איכותית, וחינוך (גם לילדים בגיל הרך, בלי תירוצים של חוק ההסדרים)

1. יש עוד אפשרויות מלבד "קפיטליזם" ו"קומוניזם". המחאה הזו לא מדברת על קומוניזם אלא על מדינת רווחה. זה לא יהיה הוגן להציג את האלרנטיבה לקפיטליזם כקומוניזם כמו בבריה"מ.

 

2. יש תפיסות שונות ומעניינות ל"קניין" מלבד זו שאתה מתייחס אליה כאן. אני ממליץ בחום לקרוא את ספרו של פרופ' חנוך דגן - "קניין על פרשת דרכים" (או לפחות את הרקע התיאורטי שהוא מציג על תפיסות הקניין).

אז אתה בעד דיור ציבורי?

 

איך יהיה שיוויון הזדמנויות למי שאביו עובד קבלן בשכר מינימום ולא יכול להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית (תשלום לפסיכומטרי, מלגה לא מלאה, לעיתים צורך במגורים קרובים לאוניברסיטה אם הוא מהפריפריה)?

אז אתה בעד העלאת שכר המינימום?

איך יהיה שיוויון הזדמנויות לעובד נמוך דרג ולא אקדמאי שמרוויח קצת יותר משכר מינימום לחסוך ולפתוח עסק עצמאי כיזם?

אז אתה בעד התאגדות עובדים ומקח על שכר?

 

בראבו,

אתה סוציאל-דמוקרט שלא יודע שהוא כזה או תמים, או מיתמם

די אמרת את מה שלא ידעתי איך להגיד.

הסיבה שלא הרבה אנשים "רבו" עם הכותב (זה הרושם שנוצר לי מהפוסט הזה) היא שהדעות קרובות יותר מאשר קטלוגן. כן, תמיד יהיו את האנשים שצועקים סיסמאות בלי לחשוב, אבל זה נכון לכל הפגנה שתתמוך בכל דעה באשר היא.

השאלה המהותית שהמחאה מדברת עליה היא מהו "סל המחיה" המגיע לכל אדם כדי ליצור את שיוויון ההזדמנויות. האם קוראים לזה "שיוויון" או "שיוויון הזדמנויות"? זניח.

בגדול, אני חושב שהפערים בין הכותב למפגינים בנושא זה הוא לא כזה גדול.

(יש את נושא פירוק הריכוזיות שאולי מטריד את ה"קפיטליסטים" כאן יותר מה"סוציאליסטים", אבל זה דיון מקביל ולא עומד בסתירה או בניגוד לנושא הפופולרי יותר במחאה)

תגדיר דיור ציבורי.

אם אני הצלחתי לעלות מלמטה בכוחות עצמי, עם עזרה מינימלית מההורים, סיימתי תואר ראשון כשבמהלך רובו אני עובד 70% משרה ב"הוט שלום, מדבר אלי", ואם הצלחתי למרות שבאתי מקרית שמונה, אין שום סיבה שאנשים אחרים לא יצליחו כמוני.

אתה הצלחת לעלות ב"כוחות עצמך".

מה הם אותם כוחות?

ידע, חינוך, מחויבות למטרה. אולי מסוגלות להתנהלות כלכלית נבונה?

נחש מה? אני בספק שאתה תשלול את העובדה שלא עלית ב"כוחות עצמך" אלא בזכות
הכוחות של ההורים שלך. שדאגו לחנך אותך כראוי.

אני מוכן להמר על הרבה שלפחות אחד ההורים שלך אקדמאים.

אני גם מוכן להמר על עוד יותר ששניהם אנשים עובדים, תמיד, לא חשוב במה.

אתה יודע איך קוראים לזה? כן, יש לזה שם: הון תרבותי. מטבע שלא עובר לסוחר, אבל שווה יותר מכל סכום כסף בבנק.

אתה נולדת למשפחה עם הון תרבותי עשיר, כל הכבוד לחינוך שקיבלת.

אתה לא רוצה לממן את הבטלנים, ומשתמש בדוגמה שלך כמשל. לא. זו דוגמה רעה מאוד.

רוב מי שגדל בתנאים דלים, אבל יש לו משפחה אקדמאית, שחינכה אותו לערכים של חינוך ולימוד "יצא מהעוני" ויצליח. אתה מעולם לא הייתה עני, לא בדברים החשובים.

לעומתך, יש אנשים שעניים באמת. שנולדים בבתים ששם לא קוראים ספרים. אחד ההורים מובטל לפחות חצי מהזמן כי זה בסדר, גם ככה יש ביטוח לאומי. אין ידע בחיסכון, אין דחיפה ללימודים והצטיינות.

גם משם אנשים "יוצאים מזה" אבל שלא כמו האנשים כמוך. זו אחוזון מזערי. רובם נשארים באותו המעמד החברתי. גם לזה יש מילה, קוראים לזה שעתוק.

אז אחרי שהבנת שאתה לא יכול להשוות את עצמך לאותם "בטלנים". כי עולם המושגים שלכם בכלל שונה. אז אתה צריך לחשוב מה לעשות. איך לחלק את העוגה?

האם לאנשים שנולדו עם פחות מזל ממך מגיע חינוך פחות טוב?
בריאות פחות טובה?

מה המדינה צריכה לעשות בכדי לנסות לקדם אותם?

האם שוויון הזדמנויות לא  אומר שצריך לנסות לשפר את נקודת הפתיחה שלהם על ידי חינוך ראוי?

אלו שאלות שאני לא יודע בעצמי לענות עליהן. אבל לפחות תיגש אליהן אתה עם ידע אמיתי לגבי היציאה שלך מהעוני. אתה אדוני, מעולם לא הייתה עני. לא במה שחשוב.

 

אתה בדיוק מראה שיש שויון הזדמנויות, ויש ניידות. מי שרוצה מצליח, גם מתוך אלו עם התנאים הסביבתיים הגרועים (״האחוזון המזערי״ בדברייך). עכשיו, זה נכון שמעטים יותר מהם מצליחים להתקדם, וכנראה נכון שהיינו רוצים שיותר מהם יתקדמו. איך עושים את זה? חינוך טוב ביסודי חטיבה ותיכון. תמיכה בתרבות בעיירות פיתוח. צבא (כן, צבא הוא בהחלט גורם מנייד בחברה הישראלית). איך לא עושים את זה? לא נותנים לאנשים האלו עוד ביטוח לאומי. לא נותנים להם קצבאות ילדים. הם צריכים תמריץ לצאת מהמצב שלהם, הם לא צריכים עוד סיבות שידרבנו אותם להשאר בו. הילד נשר מהבית ספר בכיתה ה כי ההורים שלו חשבו שלימודים זה לא חשוב ועדיף שיעזור לשמור על אחיו הקטן? אז באסה לילד הזה, כנראה שיהיו לו חיים קשים ובוא נקווה שבשלב מסויים הוא או הצאצאים שלו יבינו שלימודים זה חשוב, יעשו פחות ילדים, ידחפו אותם ללמוד ולהצטיין ויצאו מהמעגל הזה, אבל עד שזה קורה אני באמת לא רואה סיבה לממן אותו בינתיים על חשבון מישהו אחר.

אלא אם כן טעיתי בהבנתי, אתה מהנדס (כמוני), כלומר לא יותר מפועל שמרוויח *קצת* יותר משאר הפועלים.
הלכת עם שלט "שיוויון הזדמנויות כי גם אני רוצה להיות טייקון", האם אתה באמת מאמין שבאיזשהו שלב בחייך, ללא ייחוס משפחתי או קשרים מיוחדים (בדיוק כמו בקומוניזם הידוע לשמצה) תוכל להרוויח אפילו מאית ממה שמרוויח טייקון ממוצע?

סוף כל סוף מישהו מוכן לומר את זה ולא לפחד.

http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east-14778475

שימו לב לשנייה ה- 56.

כל הויכוח על קומיניזם לעומת קפיטליזם הינו פשוט אנאכרוניסטי.  כולם בעצם בעד רמה כל שהיא של סוציאליזם: ייצור פרטי, רכוש פרטי, חופש העיסוק, רגולציה ממשלתית, רשת בטחון ממשלתית, ושירותים בסיסיים ממשלתיים.  במספרים: חלק הממשלה בתל"ג נע בכל המדינות הדמוקרטיות בין כ-32% (ארה"ב) ל 52% (שוודיה) כאשר בישראל הינו כ-42% (בעוד שלפני כעשור היינו גם אנו באזור ה-52%).  כמובן שניתן עדיין להתווכח איפה במנעד זה עדיף שנהיה (לדוגמא ביבי רוצה קצת לרדת מ-42%, האוצר רוצה לעלות קצת מ-42%, וצוות המומחים של המחאה רוצה להגיע ל-50%-46%) אך לעשות משאלה זאת דיון אידיאולוגי קצת לא לעניין.  הנושאים הקריטיים בעיני הינם דווקא הבעיות שאינן מתחלקות לפי קפיטליזם-סוציאליזם: בעיית הריכוזיות שבייחוד במדינות קפטילסטיות יש רגולציה חמורה כנגדה: בעיית השתתפות בכוח העבודה (גברים חרדים ונשים ערביות); ההון השחור, הפשע, וחוסר האכיפה; הרמה המזעזעת של החינוך (בייחוד בסקטורים החרדי והערבי, מסיבות שונות).  כל הפטפטת ה"קומוניסטית" של חלק ממנהיגי המחאה לצערי מפספסת את הנושאים העיקריים, ולטעמי עדיף פשוט להתעלם מפטפטת זו מאשר להתווכח איתה, ולהתמקד בבעיות האמיתיות עליהן ניתן להסכים בקלות משמאל ומימין.

הי אלי,

רשמת שאנשים לא יודעים למה הם יצאו לרחובות ומחפשים רק דם,

אני יודע למה אני יצאתי לרחוב, ואני מניח שלכל אחד שיצא היה משהו אחר בראש.

 

אני בעד רגולציה, אני בעד זה שיכריחו קבלנים לבנות דירות של 2 ו-3 חדרים - ושיגדירו מה המטרז' המינימלי שמותר לבנות עליו דירה כזו.

אני רוצה שכל אחד יוכל להשכיר/לקנות מקום שמתאים לו,

ולהתקדם בחיים במקום לחסוך כל שקל ולדרוך במקום.

 

כשאני צעדתי לכיוון הכיכר צעדו ליידי הורים שקשה להם לשלם עבור הדברים הבסיסיים לילדים שלהם, ומורים שאכפת להם מהחינוך,

זקנים שאין להם כסף לחשמל וילדים שלא רואים את ההורים שלהם ימים ולילות.

 

המצב בארץ מחורבן, הייתי רוצה (כפי שיו"ר הסטודנטים אמר) לראות את הפוליטיקאים לא ישנים בלילות בניסיון לפתור את הבעיות של כולנו עם שחור מתחת לעיניים, שיעבדו יותר מ- 8 חודשים בשנה, שיגיעו למליאה ויתיחסו להצעות החוק - ולא רק הפופוליסטיות.

 

אני גם יודע שאם אני הייתי צועד לבד עם שלט אף אחד לא היה מתייחס אלי, כמו שלא מתייחסים לרופאים, חולים, זקנים, וכל מי שאין לו גב מספיק חזק - שלא כמו עובדי חברת החשמל והנמלים - שמחזיקים את המדינה בביצים.

ההפגנות האלו הן הזדמנות - לי ולכל אחד להשמיע את זעקתו - להגיד למי שלמעלה שנמאס לנו שחולבים אותנו ומרמים אותנו.

אולי הדברים שאני רוצה לא יצאו אל הפועל - אבל אני שם בחוץ צועקק - צדק חברתי - לא צעקתי להלאים את הרכוש או לבנות דיור ציבורי, אני רוצה צדק, אני רוצה שיוויון הזדמנויות.

גם אתה רוצה צדק, ולדעתי אתה צריך לצאת לרחוב כל פעם שיש הפגנה ולהגיד את דעתך, אף אחד לא חייב להסכים איתך - אבל בשביל זה אנחנו חיים במדינה דמוקרטית.

כי כמו שהסטיקר שחילקו לי אתמול אמר:

"אם תרצו - אין"  לפחות בינתיים

 

נ.ב.

סחטק על השימוש בסרגל WYSIWYG - זה באמת אחד היותר מוצלחים שיש

קודם כל, לא אהבתי את טון ה"אני הולך לחשוף את פרצופה האמיתי של המחאה". מי שהולך ומחפש פרובוקציות ואנשים פחות אינטיליגנטים ,ימצא אותם.

אני אשה עובדת, חיה בעולם תחרותי, מחפשת איך לעשות יותר כסף, וגם אוהבת להיות יכולה למקסם את השימוש בכסף שאני מזיעה עליו (בישראל זה קשה+ לא רוצה לעזוב= מחאה)אני לא יודעת מספיק על הקומוניזם, אשמח אם תלמד אותי. בעיקר יודעת שבתור רעיון הוא היה מציון ובתור שיטה מיושמת היה נוראי. 

אם קפיטליזם שווה להעשיר את העשירים ולהגדיל פערים- אז אני לא בעד שתהיה טייקון.

אם קפיטליזם שווה תחרות בריאה, משק עם צמיחה וחברה שלמה שלא משלמת מיסים - מה שארוויח הוא שלי- סבבה.

 

ישראל היא בהגדרת המיסוי מדינה סוציאליסטית- אך כשזה מגיע להתנהלות בפועל- היא חזיר קפיטליסטי ששואב את כל מה שאני מזיעה עליו.

הגיוני? לא. מילא שהכסף היה הולך לחלקאים ונדכאים והזקנים והניצולים. אבל הוא לא.

שמחה שהגעת אתמול . מניחה שאם הגעת אתה חש משהו מאוד רע פה. ושצריך לשנות.

אם חשבת שזו כזו פרובוקציה להיות קפיטליסט אתה קונה את הספין שעושים על המחאה בגדול. רוב תומכיה אנשים תחרותיים, מרוויחים. קפיטליסטים, אבל לא חזירים.

 

את זה, פיספסת.

(אבל אשמח להמשיך לקרוא על הקומוניזם.)

 

דגנית.

 

אמנם אני אצלן שמתעסק בעניינים שלו במקום לצאת החוצה כמוך, אך שמח מאד לשמוע קל שפוי

צריך ליצור הנהגה אמיתית שתוביל שינוי ולא תחפש דם ותפזר סיסמאות.

שמע לחשוב על איך כל הדבר הזה התחיל - מקבוצה של מפונקים שלא נאה להם לגור מחוץ לרוטשילד
ולאן זה הגיע - כל פוץ עכשיו דורש משהו חינם כי קשה לו (עוד שניה ידרשו חוג ג'ודו חינם)
זה בדיוק מה שמאפיין את עם ישראל - מגיע לי! אני משלם, מגיע לי! חכה רגע, עוד לא מגיע לך כלום

מצד אחד יש לנו את הקומוניסטים / אנרכיסטים שחלומם הרטוב להפיל את הממשלה הימנית בכל מחיר.
מצד שני יש לנו חבורות קומוטטיביות אדטיביות של דבילים שעושים 20 ילדים, או נוסעים 20 פעם בשנה לחו"ל
למרות שהמשכורת המשפחתית היא בקושי מינימום * 2
תרומתם למדינה שלילית ותמשיך להיות שלילית לא משנה כמה מהפכות חברתיות נעבור.

ואז נשארנו עם האנשים השפויים, אלה שמתכננים, חולמים ורוצים לעבוד קשה, ובכל זאת יחיו בדוחק.
ליבי נמצא איתם.

העם דורש הגהה איכותית

כי ב20 ש"ח לשעה באמת תקנה דירה?

בשום מקום בעולם לא קונים דירה ב 20 ש"ח לשעה
וזה הולך רק להחמיר, מחאה או לא
 

כל הכבוד מר חזיר, נהניתי לקרוא, והצטערתי להזכר בזה שלחשוב זו מנת מיעוט בארץ הזאת.

אני סטודנט להנדסת תוכנה. כל כך הרבה אנשים מצדיקים גישה קפיטליסטית ולא מבינים שחברה קפיטליסטית זאת חברה של אנשים חסרי נשמה שדועגים רק לכיס שלהם וכל מה שמעניין אותם זאת "עיליה" במדרגות למשכורת גבוהה יותר. חברה קפיטליסטית זאת חברה שלא דועגת לשכבות חלשות, כולל סטודנטים גם. כן זאת לדעתי גם שכבה חלשה. תסבירו לי למה אני צריך בזמן הלימודים להתרכז בעבודה כדי לשלם עבור הלימודים ועבור מייליון דברים אחרים (דירה וכו). חברה שלא דועגת לדור העתיד לא תשרוד! למה גורמים זרים צריכים לממן לי לימודים (מלגות למניהם) ולא מדינה? אני מסכים עם "כן לשיוון הזדמנויות", כן אני רוצה לקבל אותה הזדמנות ללמוד ולהצליח בלימודים (כמו תושבי הרצליה פיתוח לדוגמא) בלי להקדיש 90% המזמן לעבודה. ברגע שמדינה תדעג לדור העתיד זה ישתלם, עם הזמן. 

סטודנט יקר ! אתה לומד קשה , קורע תתחת, ובטח מצפה לעבוד כמתכנת בעתיד (עוד יותר קשה, תאמין לי, אני מתכנת) ולקבל תמורה יפה (שכר הוגן) וסוף סוף לקצור את הפירות ... אבל .... שיוויון ... זה אומר שתרוויח כמו אנשים שעובדים 7 שעות ביום וזורקים זין כל היום (עובדים ציבוריים למיניהם) . תשלם עוד יותר מיסים , כי אחרת איך יהיה שיוויון ?? מאיפה יבוא הכסף ? נדפיס ? יש מעין ?? גם ככה אנחנו מחזיקים את כל הבטלנים במדינה על הגב שלנו 

 

נקודה למחשבה !! 

אלי, אתה מניח הנחה, שרובנו מניחים, שהעולם יכול להיות או קפטילסטי או סוציאליסטי- קומוניסטי. אבל האמת היא שבחיים כמו בחיים זה פשוט לא נכון. כבר הרצל, חוזה המדינה, בספר אלטנוילנד, הגהה רעיון שלישי, דרך אחרת, הוא קרא לזה "עיקרון ההדדיות", שילבו בין שוק חופשי ועידוד תחרות ושמירת בעלות של המדינה על נכסים מרכזים ובפרט על קרקעות. זכות לשכר בכבוד לצד חובה לקחת חלק בשוק העבודה. שירות לאומי חובה, לכל האזרחים, כולל בני מיעוטים (וחרדים, תוספת שלי). אין ספק קומוניזם זה רע, ההנחה שאי שם במסדרונות השלטון יושב גמד קסום שיכול להחליט מהו מחיר הוגן, מה ראוי לסבסוד, ולמי חשוב לעזור, היא פשוט לא הגיונית ומובילה לשחיתות. הבעיה שארצנו הקטנטונת פשוט קטנה מידי לקפיטליזם טהור. אין כאן תחרות משוכללת ולכן כל הסיפור על היד הנעלמה, פשוט לא תופש. צריך כיוון אחר. וכן מדינה ראויה כן צריכה לדאוג גם לחלשים, אני לא רוצה ללכת ברחוב מלא הומלסים רעבים, פשוט כי גם אני אלול ליפול לשם. המדינה צריכה לדאוג להגברת התחרות על ידי רגולציה והגבלת נתח שוק מקסימלי. להשקיע בתשתיות בעיקר בתחבורה ציבורית אמינה מהירה וזולה כדי להניע את הכלכלה. להפסיק למכור את הנכסים של כולנו במחירי מחירת חיסול לטייקונים. וכן, גם לגייס חרדים ובני מיעוטים לשירות לאומי שווה באורכו לשירות הצבאי. אולי זה יקטין את הסיכוי שלך להפוך לטייקון. אבל זה בהחל יגדיל את הסיכוי שלך לחיות חיים טובים ומאושרים ...וגם מעושרים. בהצלחה!

אלי, אני מסכים איתך ב100 אחוז. מי שמבקר את העברת משאבי המדינה לטייקונים והפיכת כולנו לעבדים שלהם, מי שיש לו בעיה עם מלחמות לצורך מכירת נשק, עם זיהום לצורך מכירת כימיקלים ותרופות, עם אי אכיפה של זכויות עובדים, עם קניית מפלגות כדי לוודא שהן פועלות בשביל הטייקונים המקומיים והזרים בלבד - הוא בטוח קומוניסט סטליניסט שרוצה שכולנו נסבול ונמות!

אלי, אני מסכים איתך ב100 אחוז. מי שמבקר את העברת משאבי המדינה לטייקונים והפיכת כולנו לעבדים שלהם, מי שיש לו בעיה עם מלחמות לצורך מכירת נשק, עם זיהום לצורך מכירת כימיקלים ותרופות, עם אי אכיפה של זכויות עובדים, עם קניית מפלגות כדי לוודא שהן פועלות בשביל הטייקונים המקומיים והזרים בלבד - הוא בטוח קומוניסט סטליניסט שרוצה שכולנו נסבול ונמות! ביקורת זה בסדר גמור, בתנאי שהיא לא מופנית כלפי השלטון או הטייקונים שמאחוריו - אלא רק כלפי מי שמבקר אותם. 

לא הולך לך עם הציניות. תחליף מקצוע.

החזרת לי את האמונה שעוד יש אנשים נורמליים במדינה הזאת.בתור צאצא לאנשים שסבלו רבות מידיהם של קומוניסטים אני מצדיע לך.אחרי הסופשבוע האחרון הייתי תחת הרושם שאנחנו על סף הפיכה אדומה במדינה הזאת.האמת היא שבמדינה שלנו יש עוולות רבות, אבל אנשים שמעדמידים גיליוטינה במרכז העיר רק ייגרמו ליותר חוסר צדק.לצערי מארגני המחאות שהם מיעוט קמוניסטי מצליחים לסחוף אחריהם רבים כמו שקרה כל הרבה פעמים בהיסטוריה.הם טוענים שזאת מחאה של כולם אבל בסופו של דבר אותם בודדים שמכנים את עצמם מנהיגי המחאה הם אלה שקובעים את הכוון שלה למרות שרוב מוחלט של האנשים שבאים להפגנות לא היו מסכימים כלל עם הדעות של אלו העומדים בראשה.

כל הכבוד לך!

למרות שבזה שהגעת להפגנה נספרת כאחד מאלה שצועקים ססמאות ריקות, בבלוג הזה כיפרת על כך.

לדעתי אין במחאה הזאת כלום מעבר לנסיון של גורמי שמאל הנתמכים על גורמי חוץ (מדינות אירופה, קרן פורד וכסף מכובס המגיע מאירן וסעודיה) לטלטל את המשטר בישראל ולהחליש את המדינה לקראת ההכרזה של הערבים המתקראים פלסטינים.

אני בהחלט אפיץ בפייס בוק שלי

שתי השיטות לא תואמות את המצב בשטח, האמת. איננו חיים בעולם של שחור ולבן, אלא בכזה שמלא בספקטרומים שונים.

אם לומר את האמת, השיטה הכלכלית החכמה ביותר שיצא לי לשמוע עליה היא ליצור כלכלה מבוססת משאבים. במילים מאוד פשוטות הכוונה היא לסקור את כמות ואיכות המשאבים הטבעיים, הטכנולוגיים והאנושיים ולהשתמש בהם בצורה האפקטיבית ביותר לרווחת כל החברות האנושיות על הכדור.

במצב כזה לא יהיה צורך בתחרות כדי להגיע לקידמה, כיוון שכל הכוונה תהיה ליצור מוצרים/כלים/פתרונות טכנולוגיים מודולריים שניתנים לשדרוג בקלות ובנוחות מבלי הצורך לייצר מחדש לחלוטין. הרבה מהעבודה הידנית תוחלף ברובוטיקה ואוטומציה, ואת כח האדם יפנו אל מערכי הפצה/חלוקה/בקרה/מחקר ענפים יותר. ייצור של מוצרים באיכות ירודה יוכל להפסק, ומכאן יוכלו המשאבים שהושקעו בייצור הזה להיות מופנים לייצור מוצרים אפקטיביים-מודולריים באיכות הגבוהה ביותר האפשרית (החל ממסמר, דרך פטיש, בית מגורים, כלי רכב וכו').

אין כל זה אומר שיהרגו את השפע והמגוון. אם ניקח את הפטיש כדוגמא - יכולים להיות עיצובים שונים שכל אחד מהם משרת בצורה אפקטיבית מטרות שונות בצורה הטובה ביותר. פשוט לא יהיה מוצרים באיכות ירודה מאוד או בינונית, כי גם לא יהיה בהם צורך.

בשיטה כזאת עצם קיום הכסף יהיה מיותר, ולא תשאף להיות טייקון. המושג יהיה קיים בלימודי היסטוריה בלבד. זה אולי נשמע תלוש מהמציאות שנאחנו מכירים, או מזו שאנחנו יכולים לדמיין - אבל צריך לקחת בחשבון שמדובר בחברה אנושית בוגרת יותר, שאיננה רודפת בצע ורכוש.

ראיתי את השלט שלך בהפגנה, הוא די התבלט.

 

אני מסכים עם המסר הכללי (שוויון הזדמנויות, ולא שוויון מוחלט). יש לי כמה הסתייגויות אבל:

א. עם כל הכבוד לשוויון הזדמנויות, אני כן חושב שלכולנו יש זכות שווה לחיים ולבריאות, ולכן צריך שמערך הרפואה יישאר ציבורי ככל האפשר. לא נראה לי הגיוני שמישהו אחד יקבל טיפול רפואי נחוץ כי יש לו יותר כסף, ומישהו אחר לא.

ב. שוויון הזדמנויות טומן בחובו שוויון בחינוך. אמנם אתה הצלחת למרות שבאת מקריית שמונה, ואני בטוח שאתה סופר מוכשר, אבל אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שיש מתאם כלשהו בין המקום בו נולדת וההצלחה שלך בחיים. אני לא חושב שאתה בעצמך מאמין שאנשים בקריית שמונה או דימונה נולדו פחות מוכשרים. אי אפשר להתעלם מהשפעת הסביבה, ולכן אין באמת שוויון הזדמנויות. חינוך ציבורי נרחב עם העדפה למקומות עם אוכלוסייה חלשה נועד לנטרל את אי השוויון הזה. חברה שלי לשעבר לא למדה 5 יחידות מתמטיקה בתיכון רק כי... לא הייתה אפשרות כזאת בעיר בה היא למדה. היא נאלצה להשלים את זה בצורה אקסטרנית אח"כ. 

ג. אפשר שהאנשים המוכשרים בחברה יתוגמלו בהתאם לכישוריהם ועדיין, שהפערים לא יהיו גדולים מדי. החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים גדולים מדי מכדי שנאבד את הסולידריות. אם אתה מצפה מאנשים למות בשביל המדינה, אתה יכול לצפות מהמדינה לעזור במידה מה לאנשים שנמצאים בקשיים. אפשר לצפות מהעשירים להיות עשירים במידה רבה, אך לא להתחזר יותר מדי ולתת כשצריך (אפשר לקחת כדוגמא את וורן באפט, שאני בספק שמישהו חושד בו כסוציאליסט).

 

אני חושב שלא הכל שחור, ולא חייב להיות קומוניזם מוחלט או קפיטליזם מוחלט. יש דרך באמצע. לא ברור לי למה אנשים חושבים שהמחאה מובילה אותנו לקומוניזם. אני בטוח שרוב האנשים שנכחו בהפגנה בעד שוק חופשי עם איזונים כלשהם שימנעו את המצב שקורה היום. 

תומך במחאה, תומך בקפיטליזם. ככה צריך.

בכל מקרה מצוין שרק התווכחו איתך, או התעלמו כשלא היה להם מה לומר. יש משהו מאוד בוגר במחאה (התעלמות ממך עדיפה על אגרוף...).

 

איין ראנד היתה גאה...

כולנו רוצים שוויון הזדמנוית, מדוע זה סותר את ערך השוויון הכללי? לפי ראייתי, שויון מתבטא בעיקר בשוויון הזדמנויות. אף אחד במחאה הזאת לא דרש קומוניזם אלא מדינת הדואגת לאזרחיה מתוך אחריות. לא כזו שמפקירה את חוליה בעת צרה, או ענייה שלא שפר עליהם מזלם. מדוע שוויון כזה סותר שוויון הזדמניות, זה לא אותו דבר בעצם? ולגבי עניין הטייקונים, גם פה אתה אומר אותו דבר כמו המפגינים- דיי לריכוזיות. גם אנחנו רוצים להיות טייקונים, אבל כיום מאוד חסומים בגלל הריכוזיות במשק.

זה בדיוק מה שאני מאמין בו ולכן הלכתי למחאה, אבל הארת את עיני , 

אני ממש לא רוצה שיוויון !!! גם אני צעקתי - "הדק חברתי" וכעת אני מבין שהלכתי לאיבוד , ומה שאני באמת רוצה זה שיוויון הזדמנויות.

פשוט כמדובר במעמד הביניים זה בערך אותו הדבר משום שאני\הם ממש לא עלוקות , אלא אנשים חרוצים ושאפתנים (במידה מסוימת) שעובדים קשה משלמים הרבה מיסים ועושים מילואים ובתמורה רוצים לחיות ולהנות מהחיים ... מגיע לנו 

גם אני ראיתי את השלט שלך מרחוק במהלך והתלהבתי מאוד. וגם - לא ידעתי שחוק אולטינט חל בשנית :)

וזה לא קשור לימני כלכלי או שמאלני כלכלי. מבחינתי אתה אומר בפשטות גאונית - צריך להיזהר ולא להיסחף אחרי סיסמאות, כי בכל מה שנשמע טוב מדי יש בעיות. וגם, מעלה נושא מורכב למחשבה. ב- 5 מילים  גאוני.

-----

אבל מה שיותר חשוב, הוא האמירה שיש כאן כמה מימדים. מה שאתה לא רוצה לא נגמר ב"קפיטליזם" (כי אנחנו כבר שם, ויש מה לשפר בשוויון ההזדמנויות..). אנחנו רוצים קפיטליזם שמשמר את שוויון ההזדמנויות, או במקרה שלי סוציאל דמוקרטיה שמשמרת את עידוד המצויינות והיזמות.

"צדק חברתי" זו באמת סיסמא נבובה. בשביל אנשים שונים יש לה משמעות שונה. לכן אני (וילדי) לא מגיעים להפגנות כאלה.

יפה יפה

הצלחת להערים על טובי בנינו שצעדו ברחוב ללא מושג מה הם רוצים
זה המצב הכללי בארצנו כבר הרבה מאוד שנים
הציבור מבולבל וגם מתוסכל
הממשלות כולן הצליחו במשימה הנ"ל ורק בה הצליחו
לא פלא הוא ששלט כגון זה שנשאת בגאווה לא מוצדקת בעליל
זוכה לתגובות חיוביות בד"כ
מה שהצלחת להוכיח הוא רק את בורותו של עם שלם
ועל כך לא מגיע לך בונוס
ולפי התשובות שלך למגיבים פה לא נראה לי שתזכה להיות טייקון
לא נורא
תמיד יקבלו אותך בתור קופירייטר  או  כתב כלכלי בעיתון צהוב

ולתפארת מדינת ישראל

גם קופירייטר וכתב כלכלי בעיתון צהוב הינם מקצועות מכובדים, ועדיפים מאשר לדרוש "צדק חברתי" וגזל מאנשים שעובדים, לטובת בטלנים שלא מוכנים לצאת לעבוד.

רוב הכתוב בפוסט הזה סה"כ הגיוני ונכון לדעתי חוץ מהטענה הבסיסית "אני פשוט לא רוצה שמדינת ישראל תהפוך למדינה קומוניסטית, וזו בעצם המהות של הצדק החברתי אותו דורשים חלק גדול מהמפגינים. ". מי אמר שזה מה שהם רוצים? אולי הם רוצים רק חלוקה צודקת יותר של התקציב שילך לחינוך ובריאות במקום לחרדים? אולי הם רק חושבים שתקציב הביטחון מנופח? שהאוצר לא מצליח להילחם בכל הגורמים המאוגדים והחזקים אז את המחיר משלם המעמד הבינוני בעיקר?

יש הרבה דעות שונות בין 400 אלף מפגינים, חלקם אולי לובשים אדום ולא מבינים מה הם רוצים אבל עדיין כל הכבוד לכל מי שהוביל את המחאה הזאת ולא בחר בפסיביות הרגילה או בדרך הציניות המקובלת שנראה לי שהיא גם הטון של הפוסט הזה (יכול להיות שאני טועה).

הלוואי וזה היה המצב. לצערי, כאשר אני קורא באתר של המאבק, j14.org.il, אני רואה בעיקר תגובות כאלה:

"לא צריך משא ומתן, צריך שמנהיגי המעבק יקבעו מחירון מוצרים ושירותים, בדיוק כפי שנעשה עם הקוטג'. יקבע מחיר מקסימום שמעליו פשוט לא נקנה!!! זה נכון לגבי כל מוצרי הצריכה והשירותים. זה יכול להעשות מהיום למחר ואני מתכוון גם למקדונלדס, דמי כניסות לגנים, קפה במסעדה וכו… "
 
 

ולשאלתך, "מי אמר שזה מה שהם רוצים?", הנה תשובה, היישר מהמסקנות (המסכנות?) של צוות ספיבק-יונה:

 

  • "הגדלת חלקה של הממשלה בתוצר הלאומי הגולמי: הגדלת סל השירותים שמספקת המדינה לאזרחיה ושיפור איכותם בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, הדיור והתחבורה."
  • "מימון ההוצאות הקבועות על ידי מיסים: העלאת המיסוי הישיר, בעיקר על ההון ועל בעלי ההכנסות הגבוהות. מימון ההוצאות הקבועות ייעשה על ידי מיסוי"
  • "שינוי סדרי העדיפויות בתחבורה – מהשקעה בניידות להשקעה בנגישות: השקעה בעידוד הליכה ברגל ונסיעה באופניים; פיתוח מואץ של התחבורה הציבורית; הקמת איגודי ערים לתחבורה." (ההדגשה שלי - השלב הבא זה השקעה בעידוד שימוש בסוסים).
  • "השבת השליטה והאחריות על מדיניות החינוך ואספקתו לידי הציבור: הקמת נציבות חינוך ממלכתית, שתייצג את כלל המגזרים ותתווה חזון חינוכי ארוך-טווח לישראל; הסדרת מעמדו של החינוך הציבורי אל מול החינוך הפרטי בחוק; עצירת תהליכי השוק וההפרטה בחינוך; איסור גביית תשלומי הורים בחינוך הציבורי וביטול המימון הציבורי בבתי הספר הפרטיים; חיזוק בית הספר הציבורי כמוסד חינוכי על ידי צמצום בחינות הבגרות והרחבת החינוך לצדק חברתי; איחוד משאבי הטיפול והחינוך בגיל הרך תחת סמכות אחת של משרד החינוך." (יש צורך לפרט?)
  • "שיקום רשת הביטחון הסוציאלי: העלאת גובה קצבאות ביטוח אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים, מס הכנסה שלילי וקצבת זקנה; הנגשת קצבאות אלה וביצוע רפורמה במנגנון העדכון שלהן; הנהגת מענק העצמה המיועד לחיסכון ארוך-טווח לילדים." (או במילים של מילטון פרידמן: "אם אתה משלם לאנשים כדי שלא יעבדו, ומטיל מסים על אלה שעובדים, אל תתפלא אם מספר המובטלים יגדל במהרה".)
     

נתקלתי בפוסט קצת באיחור אבל כל כך שמחתי לקרוא אותו. תודה שהוספת שפיות לעולם שלנו

לא קראתי את כל הטוקבקים, מתוך עקרון כמו גם עצלות, אז אולי אני מתפרץ לדלת פתוחה. 
אפשר לדבר על צדק יחסי בין קפיטליזם לקומוניזם, השוואה לא הוגנת ולא נחוצה (לא יודע איפה ראית קומוניסטים שהם לא על תקן המשוגע בקרן הרחוב) לדבר על קפיטליזם כשיטה צודקת זה כבר דבר אחר. קפיטליזם כשהוא עובד הוא הרע במיעוטו. זוהי שיטה שתשאיר אנשים רעבים גם כאשר יהיה יותר ממספיק אוכל לכולם. כאשר הוא לא עובד לעומת זאת קפיטליזם זו שיטה שמאפשרת לך לאבד את המכנסיים בגלל מעשים של אנשים שמעולם לא פגשת והקשר ביניכם גם דרך 6 רמות של קרבה (כלכלית) הוא יותר מרחוק. 

ומפניני הטוקבקים, כן לצאת נגד מחאה בגלל ססמתה הנבובה, כאשר אין אלטנטיבה מחאתית אחרת...
אכן קופירייטינג הוא העיקר, התוכן הוא סתם משבצת שיש למלאה.

    Fervens was created by Design Disease for WordPress, brought to you by Smashing Magazine.
    Ported to Drupal by Leow Kah Thong - Freelance Drupal Developer.